הקשר בין ייעוץ פסיכולוגי ואימון אישי זהה לעיתים לקשר בין אחים חורגים. הם מחוברים באופן רופף, היות ושני התחומים חולקים את אותו שם משפחה: "מטפל מקצועי", ולכן קשה לעיתים להבדיל בין השניים.
יחד עם זאת, למרות שיועצים פסיכולוגיים ומאמנים אישיים מכירים זה את תחומו של זה, ואף משתפים מספר תכונות זהות, עדיין מדובר בשני תחומים נפרדים.
מקצועות הפסיכולוגיה והאימון האישי עשויים לדור בכפיפה אחת, ואף לשגשג כשהם מציעים ללקוחותיהם שירותים טובים יותר באמצעות הענקת שני השירותים הזמינים מיועצים מיומנים היטב. בדרך כלל התהליך דורש מחקר וניסיון רב, אך מצד שני יש גבול לתהליכים אותם יכולים או צריכים מאמנים אישיים להציע ללקוחותיהם. כך שלעיתים, במהלך האימון מגיעים שני הצדדים למסקנה לפיה המתאמן צריך לקבל הפניה לפסיכולוג, אם וכאשר מתעוררת בעיה משמעותית.
תהליך האימון האישי
מאמנים אישיים מספקים שירות ייחודי המסייע למתאמנים לעבוד על מטרות לקראת העתיד וליצור נתיב חיים חדש. הם יוצרים תכניות לפתרונות דאגות רגשיות ועובדים עם המתאמנים כצוות ולא כהגדרת יחסי "רופא-מטופל".
אימון אישי מוגדר כתהליך של שיתוף פעולה בין המאמן למתאמן, מתוך מטרה לעורר מחשבה ויצירתיות המובילה את המתאמן למקסם את היכולת האישית והמקצועית שלו. מאמנים מיומנים בהקשבה, התבוננות והתאמת גישת האימון לצרכים האישיים של המתאמן.
הם מעוררים את הפתרונות ושיטות הפעולה מהמתאמן, בהתבסס על ההבנה כי יש לו יכולת טבעית ליצירתיות ותושיבה רבה. עבודת המאמן היא לספק תמיכה על מנת לשפר את הכישורים, המשאבים והיצירתיות שלמתאמן כבר יש.
אימון מתמקד יותר בהווה ובעתיד, ומאמנים עובדים בדרך כלל בארבעה תחומים עם המתאמנים: הגדרת מטרות; גיבוש תכנית למימוש כישורי המתאמן; מעקב אחר התקדמות המתאמן; ואספקת מבנה של ייעוץ, עידוד ותמיכה. באמצעות האימון, המתאמן לומד כיצד להשתמש בשיטות בריאות ויעילות לנווט את דרכו בחיים.
גישת הפסיכולוגיה לגבי אימון אישי
פסיכולוגים טוענים כי אדלר ויונג ראו באנשים יוצרים ואמנים של חייהם ולכן פסיכולוגים מסייעים למטופליהם להגדיר מטרות, לתכנן את החיים ולהמציא מחדש את עתידם. אך אלו הם גם כל העקרונות והגישות הננקטות בתהליכי אימון אישי המבוצעים כיום.
פסיכולוגים סבורים כי תהליך האימון נולד כהתקדמות במקצועות ייעוץ ששולבו עם מגמות בשיטות פסיכולוגיות ופיתוח הדרכה ארגונית ואישית. תהליך האימון לוקח את הטוב ביותר בגישות אלו, על מנת לספק סוג חדש של סיוע.
חלק מהפסיכולוגים הם תומכים נלהבים של אימון ואינם מאמינים שהתהליך מהווה איום על המקצוע שלהם. הטיפול המסורתי לא נכחד, אך הוא מציע עזרה במיוחד למטופלים הזקוקים לשירותים קליניים. טיפול פסיכולוגי עוסק בחשיפה והתאוששות, ואילו אימון עוסק בתהליך של גילוי.
הבנת ההבדלים בין אימון אישי לבין טיפול
מאמנים אישיים ופסיכולוגים רואים דמיון בין שני התחומים, כמו גם הבחנות חדות. קיים ספקטרום של צורך, ונכון להיום, ייעוץ פסיכולוגי מתמקד בהעברת מטופלים ממצב של חוסר תפקוד, למצב של תפקוד. אך אנשים רבים מתפקדים היטב, למרות שאינם מסוגלים להגיע להשגת מלוא יכולותיהם. בנקודה זו, אימון מספק את החלופה לטיפול פסיכולוגי.
תהליך האימון מתמקד בהגדרה צרה יותר מטיפול. זהו מקצוע חשוב, אך ההישגים שלו מוגבלים. התהליך מסייע למתאמנים להגדיר מטרות ולהתמודד עם תהליך ההגעה אליהן, ויעיל במיוחד לאנשים שאינם יודעים מהיכן להתחיל או כיצד להתמודד עם שינוי משמעותי בחייהם.
הדגש של אימון בהגדרת מטרות והתמקדות בעתיד מזכיר חלק מתהליך ייעוץ פסיכולוגי ממוקד פתרון, כשהמתאמנים עצמם מקבלים כלים להשגת היכולת למצוא פתרונות בעצמם לבעיות בפניהן הם ניצבים.
מאמנים צריכים להבין את ההבדל בין השירותים אותם הם מספקים, לבין טיפולים פסיכולוגיים, ולא לעסוק בפתרון בעיות נפשיות רציניות כגון בעיות שימוש בסמים, הפרעות דיכאון והפרעות אישיות. כשמאמנים נתקלים בנושאים אלו, עליהם להפנות את המתאמן לטיפול מקצועי בתחום בריאות הנפש על מנת לקבל הערכה יסודית. ניתן לחדש את עבודת האימון כשהמטופל מתייצב מבחינה רגשית.
