כולם מקנאים. זו האמת, גם אם לעיתים אין זה נראה כך. לכל אחד ואחד מאתנו, בשלב זה או אחר בחיים, הייתה התקלות בקנאה.
זה יכול להיות מול אחים או בני דודים, מול מישהי או מישהו מספסל הלימודים, וזה יכול להיות אפילו אל מול חלון ראווה של חנות בגדים. כמובן, שלא לדבר על קנאה בין בני זוג. קנאה היא רגש טבעי, אך אין זה אומר שצריך להתעלם כאשר הקנאה הופכת לדבר משמעותי ביותר בחיינו. אז מה עושים עם כל הקנאה הזו?
מהי קנאה וכיצד היא משמעותית בחיינו
במקור, קנאה היא רגש מורכב אשר מתייחס לתחושה של חסר –
- אני לא מספיק יפה, היא יותר יפה ממני
- אני לא מספיק רזה, הוא יותר רזה ממני
- למה אין לי את הרכב החדש והגדול הזה? זה לא הוגן
- למה היא מסתכלת על הבחור הזה? אני לא מספיק טוב בשבילה?
מחשבות כאילו, ועוד רבות אחרות, רק מתחילות לתאר מהי קנאה. אך המשותף לכולן הוא המרכיב של חסר – משהו בי לא מספיק טוב, משהו חסר לי. כאשר מבינים שהקנאה נובעת מתחושת חסר, אפשר לעשות עם זה משהו. אפשר לפעול, באופן אישי כמובן, על המשלב הזה של "מה חסר" והאם זה באמת "מה שאני רוצה".
עם זאת, חשוב להבין כי קנאה היא לא בהכרח דבר רע. לעיתים היא מניעה אותנו קדימה לפעול. כך, למשל, קנאה יכולה להיות דחיפה משמעותית לפעילות ספורטיבית, או לעבודה מאומצת יותר, ואפילו להבנות מערכת יחסים יציבה יותר עם בן/בת הזוג. אבל חשוב לדעת לשים את אותה הקנאה בגבולות הגיוניים, בריאים, ולא לתת לה לשלוט בנו.
כיצד ניתן לשלוט בקנאה?
לאחר שהבנו כי המניע הנסתר מאחורי הקנאה הוא חסר, אפשר גם להבין כי למעשה הבעיה בכלל לא קשורה לאדם האחר. בעצם, הסיבה שאני מקנא/ת קשורה בי – משהו חסר לי, חסר בי. זה שיש את זה למישהו אחר לא קשור אליי בכלל, ועל כן העבודה היא שלי עם עצמי ועם ההערכה העצמית שלי. זוהי תובנה חשובה, כי היא למעשה מעודדת לכיוון של לקיחת אחריות על התחושות, רגשות, מחשבות והמעשים שלנו.
כעת, אפשר לפתוח את הנושא לשיחה או דיון. אפשר לשבת עם בן/בת הזוג ולהסביר לו/ה את תחושתכם. לפעמים זו דרך טובה כדי להבין בעצמכם מדוע אתם מקנאים. אך חשוב לא לזרוק את האשמה על הצד השני, לקחת את האחריות ולהבין – אתם חשים בקנאה ואולי לחזק את הביטחון עצמי. עם זאת, לעיתים יש סיבה טובה לקנאה, אך כדאי לתת צ'אנס. לבדוק. לשוחח. לאפשר דיאלוג אמתי עם הצד השני.
דיאלוג עם עצמי
לא רק עם הצד השני, אלא גם עם עצמכם. עם הקנאה אפשר לעבוד – אפשר להשתמש בה ככוח מניע וחיובי. אך כמובן שחשוב לא לאבד שליטה, לא לאפשר לה לקחת את המושכות לידיים ולהוביל קדימה. עם הקנאה אפשר לדבר, להבין שלמעשה ייתכן והיא נובעת משפיטה עצמית חריפה, אולי אני נוקשה מדי עם עצמי? אולי אני לא מאפשר לעצמי דברים שחשובים לי? אולי אני זה ששם רגליים לעצמי כל הזמן?
כאשר נותנים לקנאה לדבר, ולא מפחדים לשמוע מה יש לה לומר, אפשר לגלות הרבה דברים על עצמנו. אפשר לגלות שישנו כעס חבוי, או משהו שאנחנו לא יכולנו לסלוח עליו לעצמנו. זו הזדמנות לפתוח את הדברים, להשתחרר מהרגשות השליליים, ואולי – עם קצת מאמץ ועבודה אישית – גם להגיע למקום טוב יותר ביני לבין עצמי.
